לפני ראש השנה התפרסם בתקשורת סרטון ובו תיאור מרגש של מערה שנתגלתה בגן לאומי פלמחים. הפקחים שהגיעו למערה הופתעו לראות את אוסף כלי החרס הגדול במערה.
אני מצרפת כאן את הסרטון כפי שהוא התפרסם באמצעי התקשורת:
בתקשורת גם סיפרו שהממצאים במערה הם מזמן תקופתו של פרעה מצרים רעמסס ה-II.
אז איך יודעים שזה זמנם?
הארכיאולוגים משתמשים בקרמיקה כדי לתארך את השכבות השונות שמתגלות בחפירה. לכל תקופה הכלים האופייניים לה והם משתנים לפי אופנות, צרכים וטעם. בידיוק כמו בימינו, שהרי הכלים שבמטבח שלי מאד שונים מהכלים שהיו במטבח של סבתא שלי ...
בסרטון, אפשר לזהות שיש כמה כלים המכונים 'בילבילים' או במונח מקצועי כלי בסיס טבעת (Base Ring Ware). הם יוצרו בקפריסין ויש להם בסיס בצורה טבעת, גוף שמן וצוואר נוטה הצידה. הם נראים כך:
משפחת הכלים שייכת לתקופת הברונזה המאוחרת (שזמנה בערך המאה ה- 14 לפני הספירה). זוהי תקופה שבה המתקיים סחר בינלאומי בין כנען למקומות אחרים כמו קפריסין, מצרים והים האיגאי. משפחת הכלים הזאת לא קיימת בתקופה אחרת, לכן כשמוצאים אותם באתר ארכיאולוגי אפשר להגיד בבטחה שהכלים הללו וכל הכלים האחרים שנמצאו באותה השכבה הם בני אותה התקופה. במקרה הזה זוהי המאה ה-14 לפני הספירה, בתקופה שבה שלט אחד הפרעונים החשובים במצרים פרעה רעמסס ה-II. יש האומרים שזהו הפרעה ששעבד את בני ישראל...
אז מה עשו בכלים הללו???
לשם כך נפנה למחקר ארכיאולוגי מתל יהוד שהתפרסם לפני כמה ימים. החוקרים עבדו על התכולה מתוך כלים מסוג 'בילביל' שנתגלו בקבר ביהוד. באמצעים שמזכירים את האופן שבו עובדת מז"פ (מעבדה לזיהוי פלילי) במשטרה, החוקרים ביצעו ניתוח לתכולה של כלים שכאלה וגילו להפתעתם שרידים של אופיום!!!
על המחקר הזה אפשר לקרוא כאן.
ואולי זה מסביר את הצורה של הכלי ואת הצוואר הנטוי שלו. כבר שנים שחוקרים אומרים שכלי הבילביל מזכיר את פרי הפוך של פרח הפרג, הפרח שממנו מפיקים את האופיום. אני מצרפת כאן תמונה מאד מוצלחת שמצאתי שמראה את הדמיון הזה:
אם מעניין לשמוע על תגליות מסקרנות נוספות, מוזמנים להצטרף לסדרת ההרצאות בחינם כאן ולקבל עדכונים על השונים שאני מקיימת במסגרות שונות.
Comments