חיפוש

על תולדות החדשנות בחפירות הארכיאולוגיות בארץ ישראל - תל מגידו

עדכונים מתל מגידו!

בקיץ הזה, ואחרי שנתיים וחצי של שיבושים, מרבית המשלחות הארכאולוגיות חזרו לארץ והחפירות האקדמיות התחדשו ברבים מן האתרים. בתקופה הזאת, אני משתדלת לבקר בכמה שיותר אתרים להתעדכן ולאסוף כמה שיותר מידע על חידושים.



כבר הספקתי לבקר בתל מגידו ולפגוש את פרופסור ישראל פינקלשטיין שסיפר על השיטות המדעיות המדויקות שמלוות את החפירה. בכך האתר מגידו ממשיך להיות חוד החנית בפיתוח שיטות חפירה ארכאולוגיות.




אז הנה עובדות שכדאי לדעת על האתר:

כשגוטליב שומאכר, הארכיאולוג הראשון במגידו, עבד באתר בין השנים 1903 - 1905 הוא חפר תעלה שחצתה את האתר מצפון לדרום כדי לנסות להבין את ההשתכבות (הסטרטיגראפיה) המקומית. הוא זיהה כמה מקומות חשובים וחוץ מזה ספר 8 שכבות.




בתקופת המנדט, בין השנים 1925 - 1939, כשחפרה המשלחת האמריקאית משיקגו הם חשבו בהתחלה לקלף את השכבות מלמעלה ועד למטה. לצערנו, הם הסירו כמה מהשכבות העליונות כמעט לגמרי ואין כמעט אפשרות כיום לבדוק את השכבות הללו באמצעים חדישים. רק אחרי זמן מה, הם הבינו שחפירה באופן הזה, איננה אפשרית והם עבור לחפירת נקודות מסוי

מות בתל, שיטה שאותה אנחנו ממשיכים עד היום. הם גם היו הראשונים לערוך צילומי אוויר במהלך החפירות. הם השתמשו אז בבלון מימן שעבורו הם אפילו בנו סככת אחסון מיוחדת.




כיום, החפירה, שנערכת אחת לשנתיים באתר מטעם אוניברסיטת תל אביב, מתמקדת בבדיקה חוזרת ומדוקדקת של חלק מנקודות החפירה, בתיארוך מדויק של השכבות ובפתיחה של אזורים חדשים שיכולים להוסיף מידע חדש. האמצעים המדעיים החדישים, כמו תיארוך באמצעות קרבון 14, בדיקות DNA ובדיקות סטטיסטיות מאפשרים לדייק הרבה יותר.

כך אפשר כבר לזהות שהיו במגידו בין 30 - 35 שכבות (ולא 8 כמו ששומאכר חשב), אפשר לזהות 9 שערים שונים באתר ולהבין מהמטען הגנטי של האנשים שחיו באתר שהמקור שלהם הוא מקומי מעורב עם אנשים שהיגרו לאזור מהקווקז.

האתר הזה קרוב לליבי במיוחד, כי שם למדתי לפני יותר מ- 35 שנה את הבסיס לארכיאולוגיה המקראית וכיצד מלמדים, מרצים ומדריכים ארכיאולוגיה.


אפשר לשמוע הרצאה של על בנאים וחולמי במגידו כאן.

19 צפיות0 תגובות