top of page
חיפוש

לזכרו של פרופסור אמנון בן תור


פרופסור אמנון בן תור הלך לעולמו בחודש אוגוסט בגיל 88.

רוב האנשים הכירו את פרופסור אמנון בן תור מן החפירות שאותם הוביל מאז 1990 בתל חצור מטעם האוניברסיטה העברית. בין היתר זו היתה חפירה לימודית של הסטודנטים לתואר ראשון שלמדו בחוג לארכיאולוגיה. אפשר לשמוע אותו מספר על חצור בסרטון הזה.


אבל אני הכרתי את פרופסור בן תור כ- "אימת הסטודנטים" כשלמדתי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית אי שם בסוף שנות ה-80. הוא לימד אותי מבוא לארכיאולוגיה מקראית, זיהוי חרסים מתקופות שונות ועוד כמה קורסים.

הוא היה מרצה מעולה, קפדן והתייחס להוראה בשיא הרצינות. רשימת המאמרים לקריאה לא היתה המלצה - זו היתה חובה! הוא דרש הקשבה וריכוז מלא בשיעורים ואת המטלות שהוא נתן משבוע לשבוע, בדק בקפידה יתרה בשיטה מפחידה. הוא הגיע לשיעור עם מקל עץ (שדומה למקל מטאטא), דרש מהסטודנט התורן (היה דבר כזה) להעביר שקופית בכל פעם שהוא היכה ברצפה עם המקל. למקל היה תפקיד מכריע בבדיקת שיעורי הבית. הוא היה מצביע באמצעותו על אחד הסטודנטים ומבקש תשובה על מטלות הבית. מרוב פחד שיתפוס אותי לא מוכנה, תמיד הכנתי שיעורים והקפדתי לקרוא את המאמרים. בזכותו למדתי ארכיאולוגיה ולזהות את חלקי החרסים ואת זמנם...


את יקנעם התחיל פרופסור בן תור לחפור בסוף שנות ה- 70 של המאה הקודמת, כחלק מפרויקט אזורי רחב שכלל עוד שני אתרים בסביבה שמטרתו היתה היתה להכיר את תל יקנעם כעיר כנענית המרכזית ובהמשך כעיר ישראלית.


יקנעם ממוקמת בנקודה אסטרטגית חשובה. היא שולטת על המקום שבו נפגש וואדי מילך (נחל תות) עם עמק יזרעאל. בעת העתיקה (כמו גם היום) היה זה מעבר טבעי ונוח שחיבר בין רצועת החוף הארץ ישראלית עם צפון המזרח. על המפה אפשר לראות שבוואדי עברה סניף של דרך הים (הוויה מאריס) שחיברה את מצרים עם המרחב הצפוני של הלבנט. במחקרו, ביקש פרופסור בן תור לברר בין היתר את:

* הקשר בין העיר האם (תל יקנעם) לבין יישובי הבת שלה (קירי וקשיש)

* הקשרים בין ערי השדה? את ההבדל בין התרבות החומרית של ערי השדה לבין התרבות החומרית של עיר האם? ואת חיי היום יום בעיר גדולה ובעיר שדה?


אמנון בן תור חפר בתל יקנעם במשך 10 עונות עד 1989. בצד מגידו ושימרון, יקנעם היתה אחת משלושת הערים ששכנו במערב עמק יזרעאל, בתקופות הקדומות. במסגרת הפרויקט האזורי שהוביל פרופסור בן תור, הסתבר שהתל היה הקטן מבין שלושת הערים אך הוא היה מיושב במשך התקופה הארוכה ביותר, כ-4000, מאז תקופת הברונזה הקדומה (הכנענית) ועד לתקופה העות'מאנית. בן תור כמובן לא חפר את כל התל, אלא התמקד בכמה נקודות מרכזיות שפשרו לו לקבל תמונה מסויימת על התקופות השונות שבהם העיר פרחה, גודל הישוב בתקופות השונות והיחס של העיר עם תל קירי ותל קשיש (ישובי הבת).

אפשר לראות כאן את תל יקנעם, ואת השטחי חפירה שבהם התמקד פרופסור בן תור, הפסגה (שטח E ושטח D) ושולי התל הצפוניים (שטחים A, B, C):



יקנעם נזכרת במקורות היסטוריים המצריים. מקובל לראות את תל יקנעם כישוב "עקנעם" שמוזכר בתיאור מסע המלחמה של תחותמס השלישי לכנען במהלך המאה ה- 15 לפני הספירה.

לפי המקורות המקראיים, יהושוע בן נון כבש את יקנעם מידיהם של הכנענים והעיר יושבה על ידי שבט לוי.


באזור הצפוני, חשף בן תור מערכת של חומת סוגרים מתקופת הברזל ועליה חומה מאוחרת יותר שכוללת שני קירות מקבילים (גם היא מתקופת הברזל). החומה נבנתה מלבני האדמה שהונחו על גבי מסד אבן.

לפני כמה שנים, במסגרת פרויקט קהילתי שרשות העתיקות ביצעה עם קהילת העיר ועם כל ילדי כיתות ד', שחזרו את לבני האדמה של וקטע קטן של החומה.

אחד הממצאים האהובים עלי הוא הצלמית הקטנה הזאת (בגודל כף היד שלי בערך) הזאת שנתגלתה על התל, וזמנו מתקופת החומה:

זוהי צלמית קטנה (בערך בגודל כף יד) ונדירה, מתקופת הברזל וצורתה מזכירה צלמיות פניקיות מאותה התקופה. היא עשויה מפיאנס (חומר קרמי) בצבע כחול מבריק. לא ברור של מי היתה הצלמית, כיצד היא הגיעה הצלמית ליקנעם, מהיכן היא ומי הכין אותה. ייתכן שהיא דיוקן של שליט מיקנעם או של איש אצולה. בכל מקרה, אפשר לראות העתק של הצלמית במרכז המבקרים החדש שנפתח למרגלות תל יקנעם שהקימה העירייה בשיתוף עם רשות העתיקות לפני כשנתיים, והוא מכיל ממצאים נוספים מתל יקנעם, מתל קירי ומתל קשיש. הכניסה למרכז המבקרים (וגם הביקור בתל יקנעם) הוא בחינם, אך כדאי להגיע בשעות הבוקר ולתאם את הכניסה מראש. מידע על מרכז המבקרים מצוי כאן.


אני אוהבת לעלות לתל עם הכלבה שלי (טורי), בחודשי החורף והאביב כשכל הגבעה הבולטת הזאת מקבלת צבע ירוק מקסים (צרפתי כאן תמונה שלה יורדת מהתל).



במסגרת הפרויקט הקהילתי שערכה רשות העתיקות לפני שנים, נחפרה גם המצודה הצלבנית שבראש התל. זו כונתה בפיהם של הצלבנים "קיימן" והיא שלטה על המעבר מוואדי מילך לעמק יזרעאל.

כידוע, יש לי עניין הן בעולם הצלבני, הן במצודת וביצורים והן בתשתיות. במצודה הזאת נתגלו גם שרידים של תא שירותים פרטי וכן בור ספיגה.

אם תרצו לשמוע עוד על שירותים, אפשר להרסם כאן לסדרת 4 ההרצאות החינמיות שיש לי ביוטיוב. ההרצאות מגיעות אחת לשבוע והראשונה עוסקת ב... שירותים.


כשאני עולה לתל יקנעם, אני תמיד מצרה על כך שפרויקט החפירה של פרופסור אמנון בן תור לא המשיך בתל...

יהיה זכרו ברוך!

24 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page