חודשים, חודשים שהבזאר הטורקי סגור...

פעם, לפני ימי הקורונה, היינו מסיימים את הביקור במצודת עכו (שרבים מכנים בטעות "אולמות האבירים") ויוצאים דרך הבזאר הזה. אבל מסלול הביקור במצודה השתנה בימיי הקורונה, ואז הבזאר נפגע באירועים הקשים שהתרחשו בעכו במאי 2021 ומאז הבזאר סגור...
הבזאר הזה הוקם בתקופה העות'מאנית, ככל הנראה בימיו של השליט העות'מאני פאשה אחמד אל-גזאר. אורכו כ-100 מטרים והוא מקורה כולו בקשתות אבן עגולות צולבות. פתחים ריבועיים בנקודת פגישתן של הקשתות מספקים לשוק תאורה טבעית. וכך, מי שהילך אז בשוק היה מוגן מהשמש או מהגשם אך מצד שני המקום היה מואר וססגוני.
לא כולם יודעים, אבל בבזאר קיימת כניסה שמובילה לתוך מתחם המסגד הלבן (המסגד הגדול ביותר בעכו) וקישר את השוק למסגד. זה הגיוני, היות והמסגד הגדול שהוא גם מסגד יום שישי, הוקם במרכז חיי המסחר של העיר בתקופה העות'מאנית. את המיקום של השוק סימנתי בקו בצבע הזה ----- על המפה כאן:

השוק מוזכר במסמך המכונה הווקפיה של ג'אזר פחה משנת 1854. זהו מסמך שנועד לתת תוקף הלכתי לשמירת נכסים בעיר באמצעות שיוכם לאללה. הווקפיה כוללת תיאור מפורט של הבניינים המוגנים ותיאור סביבתם. הבזאר הטורקי מוזכר בשם קארסיה (çarşı) שמשמעו שוק, ומכיוון שלא מוזכרים שווקים אחרים, אני מניחה שהיה זה השוק המרכזי של העיר.
אגב, אני תמיד ראיתי בווקפיה, כמסמך השימור הראשון לעיר עכו כיוון שכתוב בו כך:
"לא יימכר זה ולא חלק ממנו, לא יינתן במתנה ולא ימושכן ולא יוחזק בבעלות פרטית ולא יירכש בבעלות פרטית ולא יושחת ולא יוחלף ולא יימסר בתמורה [...] יש להתחיל ולהוציא מהכנסות הווקף הנזכר על הבניינים ועל כל שהם זקוקים לו, ולתחזוקה על הצד הטוב ביותר, ועל כל מה שדרוש לכך"
ישנם בעכו עוד בזארים טורקיים - הבזאר האטום שנמצא ממזרח למתחם המסגד וממש ליד דוכן הממתקים:
והבאזר הלבן שאותו אני אוהבת במיוחד מכונה בפיהם של המקומיים: שוק אל-אביאד (השוק הלבן). הוא מצוי בצפון-מזרח העיר העתיקה והוא זכה לכינוי הזה בזכות הטיח הלבן שכיסה את קירותיו.
את השוק בנה דאהר אל-עומר באמצע המאה ה- 18. מהלכו משער היבשה (הכניסה המרכזית לעיר) ועד לכניסה המרכזית של המסגד הלבן והיו בו במקור 110 חנויות.
בשנת 1817, גץ שעף מנרגילה שעישנו באחת החנויות פגע בחביות שהכילו אבק שריפה. בפיצוץ העז בעל חנות הנרגילות עף "מרחק עשרים אמות אל מחוץ לחנות כחתיכת פחם". בנוסף נהרגו ונפצעו כעשרה אנשים, והמבנה ניזוק קשות ונשרף. עוד באותה שנה ציווה השליט המקומי סולימאן פאשה להרוס את שרידי השוק ולהקים במקומו את המבנה החדש שקיים שם עד היום.

לבריטים היתה השפעה עצומה על המשך ההתפתחות של השוק הלבן. מצד אחד, בשנת 1933 מחלקת העתיקות המנדטורית צירפה את השוק הלבן לרשימת המונמנטים המוגנים.

מצד שני, כשהבריטים סללו את הכביש שהוביל מן העיר החדשה ועד לנמל, הם שינו את פני השוק לעד. הכביש החדש הזה, נסלל מדרום לשוק הלבן. כל החנויות שפעם פנו לתוך השוק שינו את פניהן כלפי הכביש החדש. מאז, כל החנויות בגב השוק הפסיקו לתפקד כחנויות והפכו בעיקר למחסנים.
במסגרת סיורים משותפים שאני מקיימת עם גלרית נעומה אנחנו עורכות מידי פעם סיורים להכרות עם המסחר והשווקים בעכו.
מבקרים בבזארים הללו וגם בשוק העממי שפועל בעיר. נכיר אנשים, נכיר פינות חמד ונשמע בדרך הרבה סיפורים. וכמובן כמובן שעוצרים בדרך לכמה טעימות מן הדוכנים המיוחדים הפרוסים לאורך השוק העממי.
כדי להתעדכן על הסיורים הללו, כדי להירשם לניוזלטר שלי כאן. הרבה מידע נוסף על עכו אפשר למצאו במאגר המידע שלי כאן.
Comentarios