אנחנו פועלות בעכו העתיקה כל השנה - כך שאפשר להגיע, לחפש אותנו בעכו העתיקה ולהתארח במיזמים החדשים שלנו תמיד!
על וסביב החומות בעכו העתיקה
הרבה אנשים יודעים שיש לי עניין בחומות ומערכות ביצורים. אני חוזרת ונפעמת מול המערכות המרשימות הללו, תוהה תמיד מי בנה אותן, למה ואיך. בעכו העניין הזה מורכב. הרי החומות שמקיפות את עכו העתיקה נבנו בתקופה עות'מאנית אחרי התבוסה של נפוליאון בשנת 1799. החומה הצפונית נבנתה ככל הנראה על גבי החומות הצפוניות שהקיפו את עכו בתקופה הצלבנית.
מסקרן אותי במיוחד להבין מה המשמעות של החומות בעכו העתיקה כיום ומהן מסמלות?
במקומות אחרים בארץ, כמו למשל ביפו, מערכות הביצורים ההיסטוריות נעלמו לגמרי.
יש מקומות בארץ, כמו בטבריה, שנותרו באזור ההיסטורי שרידים של החומות. על החומות בטבריה אספר בכנס טבריה ה-2 שיערך השנה מטעם יד בן צבי. מידע על הכנס אפשר למצוא כאן.
ויש מקומות בארץ שמערכות הביצורים נותרו כמעט בשלמותן, כמו בעכו העתיקה ובירושלים. ראו בסוף הבלוג הזה, סיפור מעניין על "קשר נשי" לחומות ירושלים העתיקה.
אני עורכת סיורים ייחודיים על ומסביב לחומות העיר עכו. מידע אפשר למצוא ברשימת הסיורים החודשיים שלי כאן.
וחוץ מזה, הקדשתי פרק שלם לחומות המזרחיות בעכו בעתיקה במסגרת מאגר המידע החדש שבניתי. מידע על מאגר המידע של עכו העתיקה אפשר למצוא כאן.
החומה בנויה מאבני כורכר, חלקם נלקחו ממבנים קדומים בעיר וחלקם נחצבו במיוחד לבניית החומה. הסקר ההנדסי השימורי שיזם תחום שימור ברשות העתיקות, בשיתוף החברה לפתוח עכו העתיקה ונצרת יחד עם רשות מקרקעי ישראל בשנת 1997, איתר מפגעים ונזקים בכל היקף החומה. מאות השנים שחלפו מאז בנייתה, האקלים, הסביבה הימית, הוספות ופעילויות נוספות גרמו לבליה של אבני הבנייה והרס החומה. מוטות עגינה מברזל ששולבו בחומה, תיקונים שבוצעו בבטון, שימוש בחומרי מליטה לא מתאימים וחוסר תחזוקה מקצועית יצרו בחומה סדקים, גרמו לנשירת אבנים ולהתפוררות חומרי הבנייה.
שיקום וייצוב החומה בפועל החלה בשנת 2001 ומאז הוא מתבצע בקטעים ולפי סדר עדיפויות באמצעות צוותי שימור של החברה לפיתוח עכו עתיקה ונצרת וקבלני שימור עצמאים.
" קשר נשי" לחומות ירושלים העתיקה
בתקופה הנוכחית, שבה אני כל שבוע לירושלים העתיקה, אני שומעת שוב ושוב על כמה נשים שיש להם קשר לחומות העיר העתיקה.
שהגיע לפעמים אני נכנסת לעיר העתיקה דרך שער יפו. במשך השנים נערכו הרבה שינויים בשער ואחד השינויים הגדולים שהתרחשו בעיר ושאת תוצאותיה אנחנו רואים עד היום קשורה לאשתו של הקיסר הגרמני וילהלם השני שהגיע יחד עם אשתו אוגוסטה ויקטוריה לירושלים כדי לחנוך את כנסיית הגואל בשנת 1898. לקראת הביקור שלהם פרצו כניסה חדשה לשער יפו כדי שהקיסרית תוכל להיכנס לעיר ישובה במרכבה (ראו את הצילום). המעבר הזה נותר עד היום הזה ומשמש לכניסת הרכבים לעיר העתיקה.
על הביקור של הזוג המלכותי, אני נוהגת לספר גם בסיורים שאני עורכת בחיפה, הרי הביקור שלהם החל בחיפה ושם בנו במיוחד עבורם מזח חדש כדי שיוכלו לרדת הישר לאדמות של הטמפלרים הגרמנים. מחיפה הזוג והפמליה המשיכו ליפו ולכן בנו עבורם מספר גשרים שיאפשרו להם לחצות את הנחלים שבדרך. אחד הגשרים הללו נבנו מעל נחל תנינים. לאחרונה הסתיימה עבודת השחזור של הגשר הזה וכיום אפשר ללכת על טיילת שמתחילה בג'סר א-זרקה ומגיעה עד לקיסריה העתיקה.
Comments